הסרט צולם בבסיס הגדנ"ע באר-אורה ע"י יחידת ההסרטה של הגדנ"ע בשנות ה-50. את הסרט צילם הצלם הותיק חיים שרייבר. הסרט אותר באוסף הסרטים העצום של ארכיון צה"ל (מעל 25,000 סרטים מתקופות שונות) ע"י הקולנוען והיסטוריון הקולנוע יעקב גרוס שפנה לארכיון בבקשה לאתר סרטים שצולמו על ידי אביו הצלם נתן גרוס. יעקב גרוס הכין סרט מהסרט שאיתר, הסרט הוקרן בסנימטק תל אביב.  (http://kedma.co.il/block/archives/1906  יעקב גרוס ניסה לאתר את הנער סעדיה ופנה לתוכנית הרדיו של ירון אנוש, קיווה לאתר את הנער ולהביאו להקרנה בסינימטק וכך לסגור את המעגל. לאחר תחקיר הסתבר שהנער סעדיה נהרג במלחמת ששת הימים. (דברי הסבר אלו מופיעים בלינק ליוטיוב)

דברי אנצו סירני על היהודים העיראקים בפני הוועדה לענייני עלייה ב', 2/7/1942. את"ה, ארכיון ישראל גלילי, תיק 8, עמ' 9. מצוטט אצל שנהב, היהודים הערבים 68:2003 

]]> http://hazatetet.wordpress.com/2012/01/27/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94/feed/ 2 hazatetet http://hazatetet.wordpress.com/2012/01/20/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/ http://hazatetet.wordpress.com/2012/01/20/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/#comments Fri, 20 Jan 2012 16:23:10 +0000 הצטטת HaZatetet http://hazatetet.wordpress.com/?p=169 ]]> "התרשמותי הראשונית. מעל לכל, השופטים, העידית של יהדות גרמניה. מתחתיהם, פרקליטי התביעה, גליצאים, אך עדיין אירופאים. הכל מאורגן בידי כוחות המשטרה המעוררים בי חלחלה, דוברים רק עברית ונראים ערבים. יש בהם כמה טיפוסים שנראים אלימים ביותר. אלה ימלאו כל פקודה. ומחוץ לדלתות, ההמון האוריינטלי, משל היינו באיסטנבול או בכל מדינה חצי אסיאתית אחרת. נוספים לאלה, ובולטים במיוחד בירושלים, היהודים בפיאות ובקפוטות, ההופכים את החיים לבלתי אפשריים עבור כל אדם הגיוני שחי כאן"

חנה ארנדט* , מתוך מכתב שנשלח לקארל יאספרס בזמן סיקורה את משפט אייכמן בירושלים עבור ה"ניו יורקר". מיום ה- 13/4/1961. מכתב מס' 285, בתוך: correspondence, עמ' 435.

*חנה ארנדט, פילוסופית יהודיה ממוצא גרמני. אחת ההוגות הפוליטיות החשובות והמשפיעות של המאה העשרים.   ארנדט הייתה תלמידתו של הפילוסוף מרטין היידגר, שלימים הפך לחבר ותומך נלהב של המפלגה הנאצית. היידגר ניהל עם ארנדט רומן בעת הייתה סטודנטית שלו בשנות ה-20. הרומן  בין השניים  נמשך גם  לאחר שסיימה את לימודיה .  ב-1933  היגרה ארנדט מגרמניה בשל רדיפת היהודים  ואילו היידגר  הצטרף  למפלגה הנאצית ומונה  מטעמה לרקטור של אוניברסיטת פרייבורג.  הקשר בין השניים התחדש לאחר המלחמה. 

תודה לאיריס חפץ על הבאת המקור מגרמנית.

schrieb sie an Karl Jaspers in keineswegs untypischer Diktion: »Mein erster Eindruck:
Oben die Richter, bestes deutsches Judentum. Darunter die Staats- anwaltschaft, Galizianer, aber immerhin noch Europäer. Alles organisiert von einer Polizei, die mir unheimlich ist, nur hebräisch spricht und arabisch aussieht; manche ausgesprochen brutale Typen darunter. Die gehorchen jedem Befehl. Und vor den Türen der orien- talische Mob, als sei man in Istanbul oder einem andern halbasiatischen Land. Dazwischen, sehr prominent in Jerusalem, die Peies- und Kaftan-Juden, die allen vernünftigen Leuten hier das Leben unmöglich machen.«

פרופ' קרל פרנקנשטיין, מתוך: "עזובת הנוער" ,1947 . קרל פרנקנשטיין היה פרופסור ישראלי לחינוך באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לחינוך מ- 1965.   

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק,  באחד הדיונים הפנימיים במהלך חקירתו של אשר ידלין בזמן ששימש יועץ משפטי לממשלה, 1976)

מקור: ברוך לשם זיגל, הסיפור המלא של חקירות השחיתות 86 (1988).

• • "טעוני טיפוח ביטוי שמקובל לתאר אוכלוסית ילדים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך. מכונים גם "מקופחי תרבות" – culturally deprived. בישראל המונח אומץ ע"י משרד החינוך בשנות ה-50 ותוקן בשנות ה-70 על סמך תוצאות מבחן הסקר בשנת 1972. אז רק כ-40% הצליחו לקבל ציונים גבוהים (מעל 70). נוסף למימד אי ההצלחה במבחן הסקר הוסיפו עוד מספר מאפיינים לקבוצה: יבשת הלידה של ההורים (השתייכות עדתית), ההשכלה של ההורים, השתייכות ל"תרבות עוני". מאפיין נוסף שמצאו בקבוצה הזו הוא מאפיין קוגניטיבי שבא לידי ביטוי בחשיבה לקויה, לשון בלתי מפותחת, חוסר מוטיבציה ומנת משכל נמוכה.

    מבחינת הלשון מצאו אצלם ליקויים בסיסיים בתפקודי הלשון: נחיתות בכושר ההפשטה וההכללה, קשיים בקטגוריזציה (מיון). המחקרים העלו כי הלשון של ילד טעון טיפוח לקויה בכמותה ובאיכותה. היא אינה רק תוצאה של נחשלות בחשיבה אלא גם של נחשלות חברתית. לילד בן המעמד הבינוני יש עדיפות ברורה על פני טעוני הטיפוח לא רק מבחינת אוצר המלים וכללי הדקדוק אלא גם מבחינת האסוציאציות. ההבדלים נעוצים בדרך לימוד הלשון בגיל הרך. במשפחות של מעמד בינוני ההורים נוהגים לדבר עם הילד כבר בחודשי חייו הראשונים, מעוררים את תשומת לבו לתופעות שונות. הם מתארים באמצעות הלשון את המתרחש סביב הילד. בקרב השכבות הנחשלות מבחינה כלכלית-תרבותית השיחות עם הילדים הן ישירות, מצטמצמות בהוראות קצרות, בפקודות סמכותיות, במשפטים קצרים הנושאים אופי סמכותי. גם הדגם לחיקוי שמשמשים ההורים הוא לקוי. סוציולוגים רואים במאפייני הלשון המיוחדים לקבוצת טעוני הטיפוח תוצאה של רקע חברתי שבו חי טעון הטיפוח, וזה המקור לליקוי החשיבתי, לכשלון בלימודים. המשפטים שהם משתמשים בהם פשוטים, מקוטעים, התחביר לקוי בשימוש בת"פ, בת"ש, הם משלימים את הקטיעות הלשוניות באמצעות מחוות גוף, הבעות פנים (הם חייבים את הידיים), הרבה ציפייה להזדהות איתם – אתה רואה? אתה מבין? מה תגיד על זה? מתקשים בהבנת מילים, כי אוצר המלים שלהם דל, אינם קוראים די הצורך, אין להם מערכת מילים בעלות אופי של ארגון והיררכיה, יש קשיים בהפשטה ובהמשגה ואלה באים לידי ביטוי גם ביכולת לפתור בעיות ולזכור מידע.
    לפי הסוציולוגים הלשון של טעוני הטיפוח מצטיינת בחסך באוצר מלים, בכללי דקדוק, כללי תחביר והגיה משובשת.

    לפי הפסיכולוגים, כל לשון ממלאת תפקיד קומניקטיבי. לכן, כל לשון המאפשרת יחסי גומלין בין דוברים היא לשון תקינה. אפילו בלשון של הכושי בארצות הברית אין לראות אנגלית קלוקלת, אלא לשון בזכות עצמה הנבדלת באוצר המלים, בדקדוק, במבטא, בתחביר, מן האנגלית הרשמית. אין מקום למדוד את התכונות של לשון של קבוצה במינוח "תקין/ לא תקין". אין כל דבר מזעזע בביטויים כמו "האוטובוס ברח עליי" או "הוא פחד על עצמו". לא בטוח שהלשון מונעת התפתחות תקינה של המחשבה, והקשר בין לשון ובין חשיבה אינו ברור לחלוטין. קשה להצביע בבטחון על העובדה שחוסר יכולת לשונית גורמת לבעיות בתחום החשיבה. מי שמצליח להתקרב אליהם ולדובב אותם ימצא שהם מסוגלים בהחלט להביע רעיונות, לטעון טענות הגיוניות, לנמק. הפיגור בלשון ובחשיבה אינו בהכרח תוצאה של חשיבה מוגבלת אלא תוצאה של הסתגרות ואי-רצון לשתף פעולה. הטענה כי לטעוני הטיפוח יש קשיים בלשון צריכה לבדוק אילו ליקויים יש בה. אין בארץ מחקר מקיף על השפה המדוברת של טעוני הטיפוח. מי שחקרה את הנושא זו פרופ' יהודית קאיס באוני' חיפה (שנות ה-70), והיא מצאה שיש שימוש חוזר באוצר מלים דל, בעיקר בשמות ובפעלים, שימוש מועט בשמות תואר, המשפטים ברובם לא מורכבים וחלק גדול מהם בלתי-גמורים. המחקרים האחרים – באותן שנים אברהם שטאל עסק בלשון הכתובה של טעוני הטיפוח. רבות מהמסקנות מסתמכות על מחקרים בארצות אחרות – ילדים כושים בארה"ב, ילדי פועלים באנגליה. אי אפשר ללמוד ממחקרים שנערכו בחו"ל על קבוצה שקיימת בישראל.
    נסיונות הוכיחו שכיום אין הבדלים רבים בין לשון טעוני טיפוח ובין ילדים אחרים מבחינת כמות אוצר המלים, מספר המלים המופשטות, שימוש במבנים תחביריים מגוונים ומבחינת שימוש במלים המעידות על סיבתיות (כלומר – כולם טעוני טיפוח). לכן המסקנה היא שניתן לזנוח לחלוטין את המונח "טעון טיפוח". יש לאמץ גישה חינוכית חיובית, בה הגישה היא להחזיר לילדים שחיים בסביבה חברתית נחשלת את החסך שנגרם להם בעקבות הרקע החברתי-תרבותי. ההצעה היא להמנע משימוש במושג מתייג לאפיון קבוצת דוברים ולטפל בתופעה העומדת לדיון, והיא חוסר מוטיבציה ללימודים. תלמידים ששייכים לקבוצה זו אינם משתמשים במשלב הפורמאלי בנסיבות פורמאליות. בשיחה עם מורה הם ישוחחו בחופשיות, בשפה פחות פורמאלית. המשלב הפורמאלי קשור ללשון הכתובה, אותה הם אינם מכירים כל כך. הבעיות שיש לקבוצה הזו אינן לשוניות אלא חברתיות. הם לוקים בבחירה במשלב המתאים, משתמשים באותו משלב לכל הצרכים, הם אינם חשופים למשלבים ואין להם דגמים לחיקוי. כשהילד נמצא בסביבה שאיננה משתמשת במשלב פורמאלי הוא לא יכול להפנים את המודעות למשלב זה. פעמים רבות הם מערבבים סגנונות כי אינם מסוגלים להבחין ביניהם. מנסים לחקות משלב גבוה ומשתמשים בו בהקשר שאיננו מתאים. פעמים רבות נמצי ערבוביה סגנונית. נכון שיש אצלם שימוש רב בסלנג, בעיקר הסלנג שמקורו בערבית. יש נטיה לחזור על דברים כדי שיובנו, אין שימוש רב בקשרים לוגיים בין משפטים, אך הגישה צריכה להיות לחשוף אותם לפני משלבים מגוונים, ללמד אתם להשתמש בהם בהקשרים המתאימים ולהדגיש שחוץ משגיאות דקדוקיות יש גם שגיאות משלביות. במקום לתקן את לשונם ולהעיר להם ששפתם פגומה, נגיד להם שיש סוג לשון המתאים לתקשורת בין חברים וסוג לשון המתאים להקשרים פורמאליים יותר. המשלבים הם חלק ממשחק חברתי ויש ללמד אותם כתנאי שמוביל להתקדמות חברתית"

    • ד"ר חיה פישרמן, החוג ללשון עברית, אוניברסיטת חיפה  מתוך הרצאה שניתנה ב- 27.12.11. (המרצה מכתיבה כך הציטוט מדויק מילה במילה)

      

ד"ר טלילה אלירם, "בוא שיר עברי – שירי ארץ ישראל – היבטים מוזיקלים וחברתיים".

שם: ימים ראשונים
שנה: 1962
אורך: 00:26:16
שפה: עברית

מתוך: ארכיון הסרטים היהודיים על שם סטיבן שפילברג

מתוך אוסף משרד התיירות.

פריט מ"ס 1577029

הערת המערכת: הסרטון רצוף שקרים ומניפולציות. חשוב לשים לב לשימוש במילה "גטו" שמיובאת מההיסטוריה של יהודי אירופה וכלל אינה נוגעת להיסטוריה של יהודי ארצות ערב והאסלאם. המלאח כלל לא דמה לגטו, אך הסרטון מנסה ליצור אסוציאציות לשואת יהודי אירופה בכדי לייצר פאניקה ולכונן את הפרויקט הציוני כפרוייקט הצלה.

מתוך פרוטוקול של ישיבה מיוחדת של הסוכנות היהודית בהשתתפות דוד בן-גוריון, בה סקר ראש מחלקת הקליטה ברגינסקי את פריסת העולים עד 1956 (הישיבה התקיימה ב-10 בדצמבר באותה שנה)

בריגנסקי יהודה, ראש מחלקת קליטת עליה.