אין לחשוש למספר גדול של חולים

אין לחשוש למספר גדול של חולים כרוניים, שהרי הם צריכים ללכת ברגל בערך שבועיים, חולים קשה לא יוכלו ללכת [את כל הדרך].

יצחק רפאל מהמפלגה הדתית לאומית מרגיע את חברי הסוכנות היהודית שחששו מנטל הטיפול בתימנים חולים. 1949.

1024px-Yemenites_go_to_Aden
נובמבר 1949. משפחה תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן.
מודעות פרסומת

2 Comments

  1. שלום ל"מצטטת ולמצטט" שלום אורטל ושלום אסף

    מעניין איך ההקשרים משתנים אבל הרבה מהעמדות המופקרות והגזעניות הללו היוו את המסד עליו קמה המדיניות אשר הגדירה את האשכנזיות כמודל השליטה בישראל.

    ביוני 2009 הודיעו על ההכנות לכנס העומד לדון בשאלת האנטישמיות החדשה. פורסמו "המבואות" של המאמרים והעיונים שבכנס. במבוא של עבודות של אריה קיזל – הוצגה השוואה בין הטענות של מזרחים וטענות אנטישמיות. טענתו היתה כי מזרחים/ת משתמשים בתיאוריות פוסטמודרניות ופוסט קולוניאליות וואלה הן השיטות שבהן נוקטת גם האנטישמיות החדשה. לאחר שדבריו פורסמו פירסמתי מאמר תגובה ב"העוקץ". שם המאמר היה "זמורות יבשות". לדעתי, הדברים העולים כאן מהציטוט הקצר מדבריו של יצחק רפאל "במצטטת" מאשרים את אשר ידענו ואנו יודעים מזה שנים רבות. אשמח לקרוא תגובות.
    מאיר עמור
    המאמר המצורף מכאן ואילך.

    "זמורות יבשות", "העולה דנינו" הפוליטיקה של האנטישמיות (הישנה והחדשה) ואתגריה החינוכיים
    תגובה למאמר על אריה קיזל – 22 ביוני, 2009 קיזל משתתף בכנס שנערך בחיפה על האנטישמיות החדשה 22 ביוני 2009 מארגן: פרופ' אילן גור-זאב.

    אינני מכיר את עבודותיו של אריה קיזל. על פי הנושא והשפה הקשה לעיכול ולהבנה בה נכתב המבוא (האבסטרקט) של עבודתו לקראת הכנס בחיפה נראה לי שלא צפויות ממנו תובנות אינטלקטואליות רבות. יתכן כי אני טועה. גם מהטיעון המקופל במבוא שלו – דהיינו – כי בביקורת החברתית בשיח המזרחי ישנה לא רק חבירה אל הביקורת המושמעת בתיאוריה הפוסט-קולוניאלית אלא גם אנטישמיות חדשה של יהודים וישראלים כלפי ישראל, ישראלים ויהודים – טיעון זה לא נראה יותר מאשר אפולוגטיקה ישראלית קשת עורף, צדקנית וחסרת היגיון. לביקורת החברתית בישראל – לשיח מזרחי חדש או ישן – יש שורשים היסטוריים ותיאורטיים עמוקים במציאות הישראלית יהודית בארץ ישראל. על כן אין להתרגש מכותב שכזה או אחר, הפוסלים את עצם השמעת הביקורת ואינם דנים בתוכנה של הביקורת ותקפותה ההיסטורית והמוסרית. יחד עם זאת, הכנס שיערך בחיפה ביום שני אינו בהכרח נגזר של עבודתו של קיזל אלא עבודתו של קיזל היא חלק ממנו. הכנס יכול להיות מעניין ופורה. על פי דבריו של מארגן הכנס – פרופ' אילן גור-זיו – הכנס אמור להיות מעניין, פורה ועם הרבה תובנות עינייניות ופוליטיות. באשר לקיזל, אפנה אותו דווקא אל הרדיו הישראלי ולאו דווקא אל ההיסטוריה הישראלית. אפנה אותו אל תוכנית רדיו באחת מתחנות הרדיו שניתן להאשימה בדברים רבים אך לא ב"פוסט-קולוניאלייות". אתמול, בשידור חוזר בין השעות 3 אחר הצהריים ל-4, בגלי צה"ל הוצג ראיון עם דן אלמגור. המראיין היה מולי שפירא. שניהם, אבני ראשה מרכזיים ("מוסדות") של התרבות הישראלית העכשווית. לבטח, אין הם שייכים לשיח המזרחי החדש (או הישן או סתם הביקורתי). דן אלמגור סיפר למולי שפירא על שיר שכתב לפני כ-20 שנה. השיר נקרא "זמורות יבשות". בשיר מסופר על התעללות של האיכר "יונתן" מרחובות (עד היום שם משפחתו נעלם מההיסטוריה הישראלית של רחובות- הנקודה הזו אינה מדוייקת למעשה אני יודע מיהו, הפרטים מופיעים אצל סמי שלום שטרית בפוטנוט מספר 61 בפרק השני (עמ' 55). שם האיכר הוא "מקוב" ראה/י גם מראי מקום אצל יהודה ניני 1996 עמ'36) בשתי נשים תימניות שאספו "זמורות יבשות" ליד הכרם שלו.

    האירוע התרחש לפני כמאה שנים. האיכר, על מנת, "שיראו וייראו" (מי אמור היה לראות ולפחוד? ובעיקר ממה היה לפחוד?) קשר את הנשים התימניות בצאוורן אל זנב החמור, וגררן אל המושבה. ברחובה הראשי והרחב של המושבה רחובות, כולם ראו אותן. על פי שירו של דן אלמגור – גם אחד מהבנים של הנשים הללו ראה את בזיונה של אימו. השיר מסתיים בזכרונו של הילד; זיכרון שלא יימח לעולם.

    שירו של דן אלמגור, בהחלט מזכיר את שירו של נתן אלתרמן על "העולה דנינו". העולה – ממרוקו הפעם – שחויב על ידי שליחיה של הציונות לרוץ כברת דרך בעודו נכה על מנת לעבור את "מבחן הקבלה" לעלייה לארץ ישראל. העולה דנינו חוייב לרוץ אל מול פני ילדיו אשר חוו וראו את בזיונו של אביהם.

    האם הזכרון של מבחן הקבלה הזה נמחק מההיסטוריה של החברה הישראלית?

    האם נמחקו מבחני הקבלה מהפוליטיקה של החברה הישראלית העכשווית? האם האמירה שאלה שיש להם קשרים אינם צריכים פרוטקציה כבר לא תקפה בישראל? הנה מר קיזל, שאל את דן אלמגור, שאל את נתן אלתרמן, שאל את מולי שפירא האם הם שייכים "לשיח המזרחי החדש" של ביקורת החברה הישראלית.

    דרך אגב, דן אלמגור סיפר שאת שירו, אשר הולחן עובד, והושר על ידי יזהר כהן, לא התירו לשדר בתחנות הרדיו בישראל (כולל לא בגלי צה"ל שהיא תחנת השידור של "צבא העם" בו להרבה תימנים יש מקום של כבוד). עדיין מוטל הסגר על השיר. כך אמר דן אלמגור. לסיכום, עם או בלי קיזל, עם או בלי קולוניאליזם, עם או בלי פוסט-קולוניאליזם, עם או בלי האנטישמיות החדשה והישנה, לביקורת חברתית ישראלית על הדיכוי שהתרחש בישראל בידי יהודים שבאו מאירופה והפכו לאשכנזים בישראל יש מקום.

    מותר לדבר, רצוי לדבר, צריך לדבר וחשוב מאוד לחקור ולדון. למרות קיזל. את העובדה שבדרך כלל המדברים על הדיכוי של יהודים שבאו ממדינות ערב ומהמזרח הם דווקא יהודים שבאו מאירופה, נשאיר למארגני הכנס, לאוניברסיטה שמארחת את הכנס (אוניברסיטת חיפה) וכן לדוברים כגון קיזל ודומיו. הם צריכים להסביר. יש להם הרבה היסטוריה, פוליטיקה וכלכלה להסביר.

    לי עצמי, ונראה לי שגם להרבה מידידיי – שבלית ברירה אינם חיים בארץ, מאחר ואת יכולתם האקדמית לא ניתן לבטא ב"ארץ אהבתם" או בארץ "מכורתם" – לנו, ידוע ההקשר ונהירה לנו החבירה שבין דיכוי ושליטה מעמדית בישראל. לנו החבירה הזו ידועה משום שראינו בבזיון הורינו וחווינו את בזיונינו שלנו. החיבור שעושים אנשים מחוץ לישראל בין הפוליטיקה של ישראל ודיכוי הפלסטינים הוא בהחלט גם רלוונטי בעבורנו. אנו יכולים לומר ולדבר על הרלונטיות של נושא זה לגבינו בפורומים האקדמים בישראל. הבעיה היא שהפורומים האקדמים בישראל (כולל זה הבא עלינו לטובה באוניברסיטת חיפה "הנהדרת"), בדרך כלל, מעוניינים לדבר עלינו ולא איתנו. לזה קוראים בתיאוריה הפוסט-קולניאלית החפצה (מלשון חפצים) וגם הגזעה (מלשון הפיכת הגזענות למתודה של הדרה). אני מציע לכל מי שיש בידיו את העת לבוא ולשמוע את הדברים שיאמרו בכנס על האנטישמיות החדשה שייערך בחיפה.

    אהבתי

  2. גם היום אין כבר מה לדאוג מהנטל של הזקנים המזרחים בישראל, לא יהיה להם כסף לתרופות ולטיפולים והם ימותו לפני האשכנזים. בעוד כמה עשרות שנים יהיה מחקר באוניברסיטה של פונפונוביץ' שיראה לנו את הקשר בין כלכלת ישראל העכשווית לתמותה של מזרחים 10 שנים לפני האשכנזים. תתכוננו, מדינת ישראלך תקצה לחוקר פונפונוביץ' חצי מליון ש"ח למחקר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s