האשכנזי המחניק את דמעותיו בעמדו בין פושטי היד

אין להשוות את העני הישן עם העני החדש, את הבבלי, הפרסי, המרוקני, המחזר על הפתחים עם זה 'האשכנזי היורד' אשר דמו שותת ויורד בקרבו בעומדו בין הקבצנים… אי אפשר לדמות את מצבם של הספרדים למצבם של האשכנזים… ומכל שכן שאין לדמות את התימני, המערבי (הכוונה למוגרבי/ צפון אפריקאי) שלא ידע כלל כיצד להשתמש בהאורז והקמח הלבן הזה… עם זה האשכנזי 'העני החדש והענוג' המחניק את דמעותיו בעמדו בפעמים הראשונות בין פושטי היד.

עיתון "החירות", תרע"ו, גיליון ט"ו.

תמונה

מודעות פרסומת

3 Comments

  1. הטקסט נכתב בעת הרעב הגדול בירושלים של ימי מלחמת העולם הראשונה. בשעה שעניי ירושלים קיבלו חלוקת מנות מזון מהמוסדות, קורא עסקן אשכנזי מרכזי, י"מ טוקאצ'ינסקי, שהיה גם מנהלה של ישיבת "עץ חיים", להעביר מזון לאשכנזים בלבד (!). הנימוקים עתיקים כימי הגזענות: המזרחים רגילים לעוני, בעוד שהלב האשכנזי שותת דם עקב הירידה במצבם. דמעות האשכנזים שוות יותר… וכמובן – המזרחים הפרימיטיביים אפילו לא ידעו מה לעשות עם אורז וקמח לבן. מה לעשות אורי- לא מזרחי ולא ספרדי כתב את זה. אני מציעה שתפסיק להיות חמור קופץ בראש. והטענה כי היו מרוקאים שערכו את העיתון לכן הוא מיועד לעדה הספרדית, גזענית בפני עצמה. (תודה לעמוס נוי על מידע היסטורי רב ערך)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s