בשם עולם האור יורדת רותי אל העולם החשוך של סעדיה

" סעדיה שרוי בבערות, סעדיה רחוק מן האור [… ] בשם עולם האור יורדת רותי אל העולם החשוך של סעדיה. רותי תעניק ממאורה לסעדיה, היא תרימו לדרגתה, היא תכניסו לעולמה, ויהיה אור גם לסעדיה"

הסרט צולם בבסיס הגדנ"ע באר-אורה ע"י יחידת ההסרטה של הגדנ"ע בשנות ה-50. את הסרט צילם הצלם הותיק חיים שרייבר. הסרט אותר באוסף הסרטים העצום של ארכיון צה"ל (מעל 25,000 סרטים מתקופות שונות) ע"י הקולנוען והיסטוריון הקולנוע יעקב גרוס שפנה לארכיון בבקשה לאתר סרטים שצולמו על ידי אביו הצלם נתן גרוס. יעקב גרוס הכין סרט מהסרט שאיתר, הסרט הוקרן בסנימטק תל אביב.  (http://kedma.co.il/block/archives/1906  יעקב גרוס ניסה לאתר את הנער סעדיה ופנה לתוכנית הרדיו של ירון אנוש, קיווה לאתר את הנער ולהביאו להקרנה בסינימטק וכך לסגור את המעגל. לאחר תחקיר הסתבר שהנער סעדיה נהרג במלחמת ששת הימים. (דברי הסבר אלו מופיעים בלינק ליוטיוב)

13 תגובות

    1. האם אלה אותם יהודונים שרצו "לעצב" גם את גרמניה והתוצאות ידועות? מזעזעת ההתנשאות וההתיחסות לעדה התימנית ששמרה על מסורת ישראל, שילדיה בגיל 3 כבר ידעו לקרוא בתורה ונהוג בצניעות ובאהבת האדם מיום הולדתם. והנה באים חיות אדם גזענים ומנסים לבער את "הבערות" מהתימנים במקום לבער את הרשע והבערות מהם. אוי לנו מה שהשד העדתי מביא איתו. חשיפת פרצופם האמיתי של אחינו מספיק לראות את צורת האכיה שפורצת בסרטון כל פעם מחדש, כאילו לא למדוהו לאכול כמו רותי סמרטוטי. מקומםםםםםםםם עד כדי מיאוס וחבל..

      אהבתי

      1. והנ "סעדיה הנבער" שנהרג על מזבח הקמת מדינת ישראל….

        טוראי
        זכריה, שלום ("שלום יפת", "סאלם")

        בן חסן ונור. נולד ביום כ"ד בניסן תרצ"ז (5.4.1937) בעיר בידה שבתימן. בילדותו למד ב"חדר" בעיר מולדתו ועם עליית המשפחה לארץ במסגרת "מרבד הקסמים" המשיך שלום ללמוד בבית הספר היסודי בעין כרם עד שסיים את לימודיו בו. בילדותו השתייך לגדנ"ע. היה צבע וסייד מתוך הכרח לעזור בפרנסת המשפחה ובחינוך אחיותיו. היה מיוזמי הקמת בית הכנסת "משכן יעקב" בעין כרם ואירגן את החזקתו. היה נוח לבריות ונהג לפי שמו הפרטי, כי רודף שלום היה. מעודו לא כעס על מישהו, תמיד הבליג על צרותיו והתגבר על מכשולי הזמן. לא היתה בו שמץ של אנוכיות, לא היה מרודפי בצע ואף לא ידע קנאה מהי. חבריו וקרוביו ציינו תכונות שונות לשבחו. גויס לצה"ל ושירת שנתיים בחיל ההנדסה ושלושה חודשים נמצא בשירות ללא תשלום. השתתף גם במערכת סיני. את חובותיו לעמו ולארצו מילא בנכונות ובלי כל היסוסים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נמצא שוב במסגרת המילואים ולא הסתפק במילוי תפקידו כקשר כי אם שאף תמיד לעזור לזולת ולהקל מעל חיילים כושלים לשאת את משאם הכבד – וזאת לא בגדר תפקידו כי אם מתוך האחווה שהיתה טבועה בדמו. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בארמון הנציב, בירושלים. הניח אשה, בת ובן, – והבן מלאו לו שמונה חודשים בנפול אביו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. שמו נרשם ב"ספר הזהב" של הקרן הקיימת לישראל על ידי משפחת גויארסקי שבקליפורניה.

        אהבתי

כתוב תגובה לפוריה לבטל