אין לעודד נשים קנאיות בבנותיהן ובחורות היסטריות להגיש תלונה על גילוי עריות

"נדמה לי שגילוי עריות בין אב לבת הוא המקרה הנפוץ ביותר בין יחסי מין אסורים בחיק המשפחה. בכל זאת לא נודע לי על מספר רב של מקרים. הסיבה לכך יכולה להיות אחת משתיים: או שהעבירה באמת אינה נפוצה ביותר, ואז מותר להניח שגילוי עריות בין בני משפחה אחרים עוד יותר נדירה; או שהמעשה נשאר בסתר ורק חלק קטן של המקרים בא לידיעת המשטרה.
במקרה הראשון נדמה לי שאין עניין ציבורי מספיק להרחבת תחולת הסעיף; במקרה השני נראה, שקביעת עונש למעשה שגילויו תלוי כל כך ב – 'מזל', אינו מעלה את המוסר הציבורי, אלא משפיל אותו. … אם תורחב ההוראה של סעיף 155 מבחינה חוג העבריינים, אין לדעתי הצדקה להחילה על מקרים אחרים אלא בעילה. שכיבת זכר היא בין כה עבירה לפי סעיף 152. ואילו מעשים שאפילו אינם נכנסים בגדר 'מעשה מגונה' – אין לחפור ולחקור בהם בקרב השפחה. אין לעודד נשים קנאיות בבנותיהן ובחורות היסטריות, להרבות משפטים על דברים אלה – משפטים שסופם ברוב רובם של המקרים בזיכוי נאשם מחוסר הוכחות."

 
 לבנה,  1/12/1955, תיק גנזך ל – 2333/15.  
מכתב שכתב ד"ר לבנה,  היועץ  המשפטי של משרד הבריאות וחבר המועצה נגד סחר בנפשות,  אל פרקליט מחוז תל אביב בעניין הרחבת תחולתו של סעיף 155 בפקודת החוק הפלילי, 1936 המטפל בעבירה של גילוי עריות. 

safe_image

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

1 Comment

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s